ד. מותר לומר למחותן חסרונות שיש בחתן, אם אינו יודע מהם, וברור שאם היה יודע מהם לא היה עושה את השידוך, ובתנאים שיבוארו להלן.
ה. מה שהחתן תמים ואינו חריף כל כך, אינו נחשב חסרון, ואסור לפרסמו לגנות מחמת כן. וכן אסור לבזות את אחד הצדדים בשידוך בגנות מעשים שעשו אבותיו.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ד. הרואה שראובן רוצה לשדך את בתו עם שמעון, והוא יודע שיש לחתן חסרונות גדולים (ולהלן יבואר מה נקרא 'חסרון' בענין זה), וראובן אינו יודע מחסרונות אלו, ואם היה יודע לא היה רוצה בשידוך זה, יש לגלות לו את החסרונות הללו. אמנם, יש בזה פרטי דין רבים, כמבואר להלן, ויש להתבונן בהם היטב קודם שיתיר לעצמו דבר זה.
ה. צריך להזהר ממה שרגילים בני אדם מסוימים לגנות את החתן בדברים שאין בהם ממש, והיינו שאם החתן הוא איש תמים, שאינו חריף כל כך להבין ערמומיות של בני אדם ורמאויותיהם, או שאינו רוצה להתלוצץ כשאר בחורים בני גילו, מפרסמים אותו בעיר לאיש שוטה ופתי, עד שלפעמים נמנעים מלהשתדך עימו מחמת כן, או לבטל את השידוך שעשו עמו. ולא די שאותם בני אדם הם בעלי לשון הרע, אלא הם גם מוציאי שם רע, כיון שדבר זה הוא שקר. ואפילו באופן שזו אמת גמורה צריך את כל התנאים המבוארים להלן.
וכן אסור לבזות את אחד הצדדים בשידוך בדברים גרועים שעשו אבותיו, שאף זה בכלל לשון הרע.
