ח. מותר לומר לחתן (קודם גמר השידוך) שהמחותן מרמה אותו בענין הנדוניא, בתנאי שאכן ברור לו הדבר, וכן הוא יודע שאם החתן היה יודע את האמת לא היה מתרצה לשידוך, וכן שהחתן אינו מרמה את המחותן בשום ענין, וכן שיתקיימו התנאים הנ"ל כלל ט' ס"ב.
ט. אחר שנעשה השידוך, והוא רואה שהמחותן רימה את החתן, אם החתן יקבל את דבריו רק לענין לחוש, או שישאל את בית דין, מותר לספר לו, ובתנאי שיתקיימו התנאים הנ"ל בכלל ט' ס"ב, וכן שיראה שאין החתן מרמה את המחותן, אך אם ישמע לו ויבטל מיד את השידוך, אסור לו לספר זאת.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ח. אם אדם רואה שהמחותן מרמה את החתן (קודם שנגמר השידוך) בענין הנדוניה וכדומה, צריך כמה תנאים כדי להתיר לומר זאת לחתן: 1. שיתבונן היטב שאכן הוא מרמה אותו, על ידי שיכיר את טבעו הרע או את גודל עניותו, או שאמר לו בפירוש שאין בדעתו לקיים את התחייבותו (אך מה שהוא יודע שאינו עשיר כל כך אין זו ראיה שאכן לא ישלם את מה שהתחייב). 2. שיהיה לו ברור שאם החתן היה יודע זאת לא היה מסכים לשידוך, כי לפעמים אין השידוך תלוי רק בענין זה, אלא שהחתן רוצה להוציא מהמחותן כמה שיוכל, אך אף אם לא יתן לו המחותן את מה שהבטיח לא תהיה זו סיבה לבטל את השידוך, ובאופן כזה אסור לספר לו (אלא אם כן הוא רואה שתהיה בכך תועלת שיוציא החתן מהמחותן ערבות על התחייבותו). 3. צריך להתבונן שאין החתן מרמה גם הוא את המחותן באיזה ענין, שאם כן, אסור לספר לו. ומלבד זאת צריך שיתקיימו גם התנאים שהתבארו לעיל כלל ט' ס"ב.
ט. ואם כבר נעשה השידוך, והוא רואה שהמחותן רימה את החתן, אם הוא רואה שהחתן יקבל את דבריו רק לענין לחשוש להם, שיתן דעתו שלא יוכל המחותן לרמותו, או שהוא יודע שלא יעשה החתן דבר מדעת עצמו עד שישאל את בית דין, מותר לספר לו, ובתנאי שיתקיימו התנאים שהתבארו לעיל כלל ט' ס"ב, וכן התנאי הנ"ל שהחתן לא רימה את המחותן בשום דבר. אבל אם הוא רואה שדבריו יתקבלו לגמרי באוזני החתן ויבטל את השידוך ללא טענה ומענה, אסור לספר לו.
