ג. אם אותו מעשה שסיפר היה יכול להתפרש לזכות או לחובה, ופירשו המספר לגנאי וקיבל ממנו השומע גנאי זה, עוברים על 'בצדק תשפוט עמיתך', שזהו ציווי לדון את חברינו לכף זכות.
ד. אם סיפר לשון הרע על חבירו וגרם לו בכך לאבד את פרנסתו, עובר על מצות עשה של 'גר ותושב וחי עמך… וחי אחיך עמך', שזו מצוה לסייע לישראל להתפרנס, ובודאי שלא להזיק לו בפרנסתו.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ג. לפעמים עוברים המספר והשומע על מצות עשה של 'בצדק תשפוט עמיתך', כגון שראה את חבירו מדבר או עושה מעשה שניתן לשופטו לזכות או לחובה, ואם הוא אדם בינוני והצדדים שקולים יש חיוב מהתורה לשופטו לצד זכות, ואם הוא אדם ירא שמים מצוה לדונו לכף זכות אף אם הדבר נוטה יותר לצד החובה, והדן אותו לכף חובה והולך ומספר את גנותו, עובר על מצוה זו, וכן השומע, שמקבל את הדבר כגנאי מחמת כן, עובר על מצוה זו.
ד. אם על ידי סיפור זה השפיל את חבירו עד שמחמת כן איבד את מקור מחייתו, כגון שפירסם שאינו אדם נאמן או שאינו בקי במקצועו, עובר על מצות עשה של 'גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ וגו' וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ', שזהו ציווי להחזיק ביד ישראל שהעני ולתת לו מתנה או הלואה, או לעשות עמו שותפות או להמציא לו מלאכה, כדי שיתחזק ולא יפול ויצטרך לבריות, וכל שכן שאנו מצווים שלא לגרום לו לאבד את פרנסתו.
