ה. השומע את חבירו מתחיל לספר לשון הרע ואינו מוכיחו מיד [אם הוא משער שתוכחתו תתקבל, או לפחות יש לו ספק בדבר], עובר על מצות עשה של 'הוכח תוכיח את עמיתך'.
ו. המדבק עצמו בחבורת בטלנים המדברים לשון הרע, לשמוע או לספר לשון הרע, עובר על מצות עשה של 'ובו תדבק', שזה ציווי להתדבק בתלמידי חכמים, ולא בבעלי לשון הרע.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ה. לפעמים עובר השומע על מצות 'הוכח תוכיח את עמיתך', כגון שרואה שחבירו עומד לספר לו לשון הרע, והוא מחויב מן הדין להוכיחו על כך, אם הוא יודע שהמספר יקבל את תוכחתו, או אף אם יש לו רק ספק בדבר, ובמקום להוכיחו הוא מניחו לסיים את סיפורו. ואינו יכול להמתין עד שיסיים את הסיפור ואז להוכיחו, שהרי הוא דומה לרואה את חבירו אוכל בשר חזיר, וממתין עד שיסיים לאכול כדי להוכיחו, אלא אם כן הוא רואה שעל ידי שיניח לו לסיים את דבריו הוא יוכל להוכיח לשאר השומעים שאין הדבר אמת. או שזהו דבר שמותר לשומעו כדי לחשוש לדבר, וכמו שיבוארו פרטי דינים אלו להלן בהלכות לשון הרע כלל ו'.
ו. המדבק עצמו לחבורת רשע של בעלי לשון הרע כדי לספר או לשמוע מהם דברי גנות על אחרים, עובר על מצות עשה של 'ובו תדבק', שציותה תורה על כל אדם להתדבק בתלמידי חכמים בכל אופן אפשרי כדי ללמוד ממעשיהם הטובים, ובודאי מי שעושה בהיפך ונדבק לאנשי רשע, מבטל מצוה זו. ודבר זה מצוי בבית הכנסת, שיש קבוצות העוסקות בדברי תורה ויש קבוצות שעוסקות בדברים בטלים ולשון הרע, שיש מצוה להתדבק באותם הלומדים תורה, ולא באותם המדברים לשון הרע. וכן בחתונות וכדומה, שיכול לישב עם בעלי תורה ויכול לישב עם בטלנים המדברים דברים המביאים לידי לשון הרע, שעליו להזהר שלא לישב עם בעלי לשון הרע.
