אמרה תורה 'איש אמו ואביו תיראו', אמנם מועטים הם האנשים שיהא להם מורא מאב ואם, אוי לבנים מיום הדין, כי בודאי האלקים יביא במשפט על כל. ומי האיש החפץ חיים, יאזור כגבר חלציו, וכל אשר בכחו לעשות מה שמוטל עליו, יעשה. אמנם ראוי לאב למחול לבנים כדי להקל מעליהם עונשם, אף שעל כל פנים לא יוכלו להמלט מעונש לגמרי, אם לא שיעשו תשובה כראוי.
אמרו חכמים 'כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע', על אחת כמה וכמה שראוי לאב להזהר שלא להכביד ולצוות על בניו דבר שחושש שמא לא ישמעו לו, ונמצא עובר על 'לפני עיור לא תתן מכשול'. ולכן כל אדם יעשה בדעת, לפי דעתו של בן ולפי מידתו.
