237. זלזול (ג)

מְאֹד צְרִיכִים לְהִזָּהֵר הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעוֹסְקָם בַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבְרֵי זִלְזוּל, דְּבָרִים שֶׁאִם הָיָה מְדַבֵּר לוֹ חֲבֵרוֹ כָּךְ הָיָה נִּרְאֶה לוֹ שֶׁאֵינָם לְפִי כְּבוֹדוֹ, וַאֲפִילוּ אִם חֲבֵרוֹ יָּצָא מִן הַשּׁוּרָה וְדִבֵּר עִמּוֹ קָשׁוֹת, הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְיִשְׁמֹר לְפִיו מַחְסוֹם מֵחֲטֹא בִּלְשׁוֹנוֹ, וּבִפְרָט צְרִיכִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְהִזָּהֵר כְּשֶׁהֵם בִּפְנֵי הַבַּעֲלֵי בָּתִּים, לִנְהֹג כָּבוֹד זֶה בָּזֶה בְּדִבּוּרֵיהֶם.