יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

חיפוש בארכיון

(29) הלכות לשון הרע, כלל ב, א-ב

א. אסור לספר לשון הרע אפילו ליחיד, וכל שכן לרבים, שהרי מגנה את חבירו בפני רבים, וגם מכשיל את הרבים בעוון לשון הרע.

ב. מה שהתירו לספר לשון הרע בפני שלשה, זהו רק בדבר שאינו גנאי גמור, אלא יכול להתפרש לשני פנים, וסמכו על כך שכשמספר בפני שלשה יודע שבודאי חבירו ישמע על כך, ולכן הוא מספר באופן שאינו מתפרש לגנאי. אבל אם אומר באופן שמתפרש לגנאי, אסור אפילו בפני שלשה.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: א. אסור לדבר לשון הרע על חבירו, אף שהוא דבר אמת, ואפילו בפני יחיד. וכל שכן שאסור לספר בפני רבים, וככל שיתרבו השומעים יתרבה עוון המספר, מפני שחבירו מתגנה יותר על ידי זה שמתפרסמת גנותו בפני כמה אנשים. ועוד, שעל ידי זה מכשיל המספר כמה אנשים באיסור שמיעת לשון הרע.

ב. מה שנמצא היתר בדברי חז"ל לומר לשון הרע בפני שלשה, זהו רק בדבר שאינו גנות גמורה, ואפשר להבין את סיפורו בשני אופנים, וענין כזה תלוי לפי צורת הדיבור של המספר בעת סיפורו, והטעם שהתירו לספר זאת בפני שלשה, כיון שבאופן כזה יודע המספר בודאי שיבואו הדברים לאוזניו של אותו אדם שסיפר עליו, ולכן הוא שומר את עצמו בעת הסיפור לומר באופן שלא יהיה ניכר בלשונו דיבור של גנאי. אבל לספר באופן שמתפרש לגנאי, אסור אפילו בפני שלשה. [ודוגמא לדבר: כששואלים אדם 'היכן נמצא אש?', והוא משיב 'בבית פלוני, שמבשלים תמיד בשר ודגים', דיבור זה יכול להתפרש כדבר שאין בו גנאי, כגון שיש לאותו אדם בני בית מרובים וממון רב, או שהוא מכניס אורחים וכדומה, ואמירה זו מותרת. אך דיבור זה יכול להתפרש כגנאי, שעל ידי קולו ותנועותיו ניכר שהוא מתכוין שאותו אדם מרבה תמיד בסעודות מרעים, ולכן תמיד מבשלים בביתו, ואף שגם זה איננו גנאי גמור, מכל מקום זהו אבק לשון הרע, ואסרו חז"ל לומר כן אפילו בפני שלשה, באופן שניכר שכוונתו לגנאי].

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)