2937. הלכות ברכות קריאת שמע, כ-כא
כ. יש מי שאומר שהמברך ברכה שאינה צריכה באמצע קריאת שמע וברכותיה, רשאי להפסיק ולומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדי לתקן קצת איסור ברכה לבטלה שבירך. ויש מי שפקפק בזה קצת, שאחר שסוף סוף הזכיר שם ה' בדרך שבח וברכה, אמירת ברוך שם וגו' אינה מועילה כל כך, דמה לי אם שיבח את ה' בברכתו, מה לי אם מוסיף שבח באמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
כא. השומע קדיש באמצע קריאת שמע וברכותיה, יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך", ולא יותר, כי מה שאנו נוהגים לענות יהא שמיה רבה מברך עד דאמירן בעלמא, אינו מתורת חיוב, אלא מנהג, על פי הקבלה, ורוב ככל הראשונים כתבו שיש חיוב לענות עד תיבת "עלמיא", או לכל היותר עד תיבת "יתברך", ולא יותר. (וכן מנהג האשכנזים לענות עד עלמיא או עד יתברך). ולכן כשנמצא בקריאת שמע וברכותיה שאסור להפסיק בהם שלא לצורך גמור, אין לענות כמנהגינו תמיד עד דאמירן בעלמא, אלא יענה כאמור, עד עלמיא או עד יתברך.
