פרשת שמות
"שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ". רָמַז לוֹ, שֶׁבָּזֶה שֶׁיָּנוּס מִפָּנָיו, עֲדַיִן אֵין נִצּוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הָעֹנֶשׁ;
"וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ". לֹא נֶאֱמַר: וַיֹּאחַז בּוֹ, רַק וַיַּחֲזֶק בּוֹ, רֶמֶז שֶׁעָשָׂה מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּרְצוֹן ה', וְעוֹד יוֹתֵר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ, שֶׁבָּזֶה הוּא מְסֻכָּן יוֹתֵר, אֲבָל תֵּכֶף שֶׁנִּתְרַצָּה לָזֶה, נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הָעֹנֶשׁ;
"וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ". בְּכַפּוֹ דַּיְקָא. רָמַז בָּזֶה, שֶׁבָּזֶה שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַיִּסּוּרִים שֶׁהוּבְאוּ עָלָיו, תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה.
וּבָזֶה יְבֹאַר מַה דְּאִיתָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּשֶׁנִּתְפַּס ר' אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת (מִינִין תְּפָסוּהוּ לְכוֹפוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים), הֶעֱלוּהוּ לַגַּרְדּוֹם לָדוּן. אָמַד לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲסֹק בַּדְּבָרִים הַבְּטֵלִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן. כְּסָבוּר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן עָלָיו הוּא אוֹמֵר, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהֶאֱמַנְתָּ עָלֶיךָ דִימוּס, פָּטוּר אַתָּה, עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא. וְהָעִנְיָן הוּא, דְּכֵיוָן שֶׁר' אֱלִיעֶזֶר קִבֵּל עָלָיו דִין שָׁמַיִם, תֵּכֶף נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדִּין, וְעָלָה בְּלֵב הַהֶגְמוֹן, שֶׁעָלָיו הוּא אוֹמֵר וּפְטָּרוֹ.
"וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" וְגוֹ'. עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, שֶׁבָּזֶה גַּם כֵּן רָמַז שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וַעֲבוּר זֶה יִלְקָה בְּצָרַעַת. וְאַף שֶׁמִּתְּחִלָּה קַבֵּל הָעֹנֶשׁ מִפַּחַד הַנָּחָשׁ, זֶה הָיָה מִפְּנֵי מַאֲמָר הַשֵּׁנִי שֶׁאָמַר: וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הָיָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ: "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ" וְגוֹ';
"וַיֹּאמֶר: הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ" וְגוֹ'. לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא הַחֵיק גּוֹרֵם הַצָּרַעַת, אֶלָּא הַחֵטְא גּוֹרֵם, וּכְשֶׁיָּסוּר הַחֵטְא, יִהְיֶה מוּכָן הַחֵיק גּוּפָא לִרְפוּאַת יָדוֹ.
