פרשת בשלח / משפטים
בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסּוֹתָם אֶת ה' לֵאמֹר: הֲיֵשׁ ה' בְּקַרְבֵּנוּ אִם אַיִן", וְסָמִיךְ לֵהּ: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק". מִסְּמִיכַת הַכְּתוּבִים אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁהַחֵטְא שֶׁל מְרִיבָה הָיָה גַּם כֵּן סִיּוּעַ לְהָבִיא עַל יְדֵי זֶה אֶת עֲמָלֵק עֲלֵיהֶם, וְהוּא הַדִּין שְׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מִמְּרִיבָה מְאֹד.
פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים
פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ', רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וְקָרֵי בֵּהּ: "לֹא תַשִּׂיא שֵׁמַע שָׁוְא", וְסָמִיךְ לֵהּ: "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ". וּפְשׁוּטוֹ הוּא, כִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל כֶּלֶב תָּמִיד לְהַגְבִּיהַ קוֹלוֹ וּלְהַבְעִית, וְלִפְעָמִים גַּם לִנְשֹׁךְ לְמִי שֶׁעוֹבֵר לְפָנָיו, אֲפִלּוּ אִם אוֹתוֹ הָאִישׁ הוֹלֵךְ לְפִי תֻּמּוֹ. כֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, לְקַלְקֵל בְּקוֹלוֹ עַל הַכֹּל, עַל כֻּלָּם הוּא מוֹצֵא עַוְלוֹת וּמְבַזֶּה אוֹתָם, וְעַל כֵּן רָאוּי הוּא שֶׁיֻּשְׁלַךְ לִפְנֵי הַכְּלָבִים וְיַבְעִיתוּהוּ וְיִנְשְׁכוּהוּ כְּמִדָּתוֹ.
