פרשת תזריע ומצורע
עוֹד נִרְאֶה, לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוֹת נִבְרָאִים בְּגָדִים יְקָּרִים לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ כְּשֶׁתַּעֲלֶה לְמַעְלָה, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, (וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר הַגְּרָ"א בָּזֶה אֶת הַפָּסוּק: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים"). וְיָדוּעַ עוֹד, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן נִמְשֶׁכֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל כָּל דִּבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא מוֹצִיא אַחַר כָּךְ, וְלֹא יִזְכֶּה בָּהֶן. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקוּדֵי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
וּמֵהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה בִּישָׁא אוֹ מִלָּה טִנּוּפָה, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין, וַי לוֹן, וַי לְחַיֵּיהוֹן. וַי לוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וַי לוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין דְּאִלֵּין רוּחִין מְסָאֲבִין נָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלִּין קַדִּישִׁין, אַקְדִּימֵי אִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבֵי מִלֵּי הַהוּא מְסָאֲבָא, וּמְסָאֲבֵי לְהַהוּא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי לֵהּ בַּר נָשׁ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
תרגום: וּמֵאוֹתָהּ רוּחַ רָעה תְּלוּיִים כַּמָּה מְעוֹרְרֵי דִּין אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לֶאֱחֹז בְּדִבּוּר רַע אוֹ דִּבּוּר טִנּוּף, שֶׁהוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא מִלִּים קְדוֹשוֹת, אוֹי לָהֶם, אוֹי לְחַיֵּיהֶם, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה נוֹטְלוֹת אוֹתָהּ מִלָּה טְמֵאָה, וְכַאֲשֶׁר מוֹצִיא הָאָדָם אַחַר כָּךְ מִלִּים קְדוֹשׁוֹת מַקְדִּימוֹת אוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְלוֹקְחוֹת לְאוֹתוֹ דִּבּוּר טֻמְאָה וּמְטַמְּאִים לְאוֹתוֹ דְּבַר קְדֻשָּׁה, וְלֹא זוֹכֶה לָהּ הָאָדָם, וְכִבְיָכוֹל נֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַקְדֻשָּׁה.
וְאִם כֵּן, כְּשֶׁמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאַחַר כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דִּקְרִיאַת שְׁמַע אוֹ תְּפִלָּה אוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹ שְׁאָר בְּרָכוֹת מֵהַמֵּאָה בְּרָכוֹת דְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי נִבְרָא עַל יְדֵי זֶה מַחֲלָצוֹת לַנֶּפֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר הַדִּבּוּרִים הַטְּמֵאִים מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם רוּחַ הַטֻּמְאָה, תֵּכֶף מִתְקַלְקְלִים וְנִמְאָסִים, וְאֵינָם רְאוּיִם עוֹד לַנֶּפֶשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן. וְלָזֶה כָּתְבָה הַתּוֹרָה: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים" לִרְמֹז עַל בִּגְדֵי נַפְשׁוֹ; "וְעִל שָׂפָם יַעֲטֶה". הוּא תַּחַת אֲשֶׁר בְּוַדַּאי אָמַר מִתְּחִלָּה: "לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ", צִוָּנוּ ה', שֶׁכָּעֵת יִהְיֶה מְעֻטָּף עַל שְׂפָתוֹ;
"וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא". יַשְׁמִיעַ לָרַבִּים שֶׁהוּא טָמֵא, וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי תַּחַת אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה הָיָה דַּרְכּוֹ לְגַלּוֹת קְלוֹן חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים, לָכֵן הֻכְרַח עַתָּה לְגַלּוֹת קְלוֹן עַצְמוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים.
