316. ישיבה (ג)

לָכֵן, עַם ה', חָזָק וְנִתְחַזַּק בְּעַד כְּבוֹד אֱלֹקֵינוּ, וְנָחוּס עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְלֹא נְאַבֵּד אֶת הַזְּמַן יְקָר הָעֵרֶךְ. וְאִם יֵשׁ בָּעִיר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַיּוֹשְׁבִים בִּישִׁיבָה – יֵלֵךְ אֶל הַחֲכָמִים בְּכָל עֵת שֶׁאֵין לוֹ מָה לַעֲשׂוֹת, וְיֶחְכַּם, וְיִקְנֶה יְדִיעָה בַּתּוֹרָה וּבְדִינִים אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע, וְאִם אֵין תַּלְמִיד חָכָם בָּעִיר, יִלְמַד לְבַדּוֹ מַה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, כְּגוֹן תנ"ך, מִשְׁנָיוֹת, זֹהַר וְכַדּוֹמֶה, יַחְזֹר וְיַחְזֹר עַד שֶׁיִּתְרַגֵּל בְּכָךְ, וְיֶעֱרַב לוֹ וִיבֻשַּׂם לוֹ.
וַהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁאָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד, וְחוֹזֵר כָּל הַיּוֹם עַל הַפָּסוּק "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּאִילּוּ עָסַק בַּסֻגְּיוֹת הַחֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁל נְגָעִים וְאָהֳלוֹת.
אָמְנָם הַכֹּל יוֹדְעִים דְּבָרִים אֵלּוּ, וְאַף כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲבָל מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת ה' הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּחִבָּה, וְיַנִּיחוּ מִנְהָגָם הָרַע מִכָּאן וּלְהַבָּא, וְיִזְכּוּ וְיִחְיוּ וְיִּרְשׁוּ טוֹבָה וּבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.