ט. אף דבר שנאמר בפני שלשה בני אדם, אסור למספר להוסיף אפילו מילה אחת, וכן לא להטעים את דבריו לומר שאכן מתאים לאותו אדם לעשות כן, וכדומה. ואף בדבר שמפורסם בפי כל, אם כוונתו לגנותו ולבזותו בסיפור זה, אסור.
י. אף דבר שנאמר בפני שלשה בני אדם, אסור לספרו לאדם שמסתבר שיאמין לסיפור כאילו הוא אמת, ואף יוסיף לגנות את אותו אדם שדיברו עליו לשון הרע.
ואחרי כל התנאים שהוזכרו לעיל, נמצא שכמעט ואין מקרה שיתקיימו בו כל התנאים המתירים דיבור זה, ואפילו אם יתקיימו, הרי הרבה פוסקים חולקים על עיקר ההיתר, ולכן שומר נפשו ירחק מזה.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ט. אף באופנים שהותר לספר דבר שנאמר בפני שלשה, זהו רק אם יקפיד שלא להוסיף כלום על מה ששמע, אבל אם יוסיף אפילו מילה אחת, או שיטעים את הדבר לפני השומע, לומר שאותו מעשה שהתפרסם על פלוני, אכן מתאים לו לעשות כן, וכדומה, אסור. כיון שבכך הוא מוסיף לגנותו בדברים שלא היו מתפרסמים מעצמם. ועוד, שבזה הוא מוכיח שקיבל את דבר הגנות ששמע עליו כאילו הוא אמת, וזה ודאי אסור. ולכן יש להזהר, באדם שמפורסם עליו ענין רע שעשה בצעירותו, אך מאז ועד עתה הוא מתנהג כראוי, או שמפורסם על אבותיו שהיו רשעים ואילו הוא אינו נוהג כמותם, שאף שבאמת אין בזה חסרון בו, מכל מקום אסור לגנות ולבזות אותו אצל חבריו על כך, והעובר ומספר דברים אלו בפני בני אדם, אפילו שלא בפניו, כדי לבזות אותו, אף שאינו מוסיף דבר על האמת, הרי הוא בכלל כת מקבלי לשון הרע שאינם מקבלים פני שכינה. ובזה אין היתר של דבר שנאמר בפני שלשה, אלא אף שהוא מפורסם בפי כל, כיון שלפי האמת אין עליו שום גנאי במעשה אבותיו או במעשים שעשה בצעירותו ושב מהם, ואותו שמספר זאת שוב עושהו ללעג בפי הבריות, אסור.
י. עוד יש לידע, שהיתר זה לספר דבר שכבר נאמר בפני שלשה, אינו מתיר לספר את הדבר לאדם שמטבעו יאמין מיד לאותו דבר גנאי ויקבלנו כאמת גמורה, ויתכן שיוסיף מעצמו לגנותו, אלא אסור לספר לו שום דבר מעין זה, והמספר לו עובר ב'לפני עור לא תתן מכשול'. וכל האופנים שהתבארו עד עתה שיש בהם איסור, זהו אפילו אם מספר סתם שכך וכך נשמע על פלוני (וכל שכן שאסור לומר שראובן סיפר גנות זו על שמעון, שהרי אמר לשון הרע על שמעון שיש בו גנות זו, ואמר גם לשון הרע על ראובן שסיפר לשון הרע על שמעון).
ואחרי כל הדברים הללו, יש להתבונן כמה צריכים להתרחק מקולא זו של דבר שנאמר בפני שלשה, כיון שכמעט לא יתכן במציאות שיתקיימו כל התנאים שהתבארו לעיל כדי להתיר דבר זה. ואפילו במקום שיתקיימו כל התנאים הללו, עדיין צריך עיון אם ההלכה כדעה זו המתירה זאת, כיון שהרבה פוסקים חולקים על זה. ולכן שומר נפשו ירחק מזה.
