ה. אסור לספר לשון הרע דרך רמאות, שמספר את הענין לפי תומו, כאילו אינו יודע שזהו לשון הרע, או כאילו אינו יודע שאלו מעשיו של אותו אדם.
ו. איסור לשון הרע הוא אף כשלא נגרמה על ידי זה רעה לאותו אדם, ואפילו אם הוא משער מתחילה שלא תיגרם לו רעה, אסור לספר.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ה. יש הרבה אופנים בבעלי לשון הרע שמספרים דרך רמאות, והיינו שמספרים לפי תומם על חבריהם, כאילו אינם יודעים שדבר זה הוא לשון הרע, או שמספרים את הענין כאילו אינם יודעים שאדם פלוני הוא העושה כן, ודברים אלו וכל כיוצא בהם, הרי זה לשון הרע גמור.
ו. המספר לשון הרע, אפילו אם לא גרם שום רעה לאותו אדם שסיפר עליו, כגון שהשומעים לא האמינו לדבריו, וכדומה, אף על פי כן זהו בכלל איסור לשון הרע וצריך כפרה. ויתר על כן, אפילו אם מתחילה הוא משער בדעתו שלא יגרם שום רעה לאותו אחד מחמת סיפורו, אסור לספר בגנותו.
