א. ראוי לאדם שלא יהא רגיל לנדור נדרים כלל. ואם נדר, מוטב שישאל אצל חכם שיתיר לו את הנדר, ולא שישאר הנדר ויקיימו. ואמרו חז"ל שכל הנודר הרי הוא כאילו בנה במה (-מזבח) בזמן שאסור לבנות במות, ואם קיימו הרי זה כאילו הקריב עליו קרבן, שעבר בזה איסור הקרבת קרבנות מחוץ לבית המקדש. (קצש"ע סז).
ב. אמנם דין זה – שראוי להשאל על הנדר – הוא רק בסתם נדרים, אבל נדרי הקדש יש מצוה לקיימם, שנאמר 'נדרי לה' אשלם', ואין נשאלים עליהם אלא בשעת הדחק. (שם).
