א. אף על פי שראוי לאדם שלא לנדור, מכל מקום מי שנודר נדרים כדי לתקן מדותיו, הרי זה זריז ומשובח. כיצד, הרי שהיה זולל ונדר שלא יאכל בשר איזה זמן, או שהיה שוגה ביין, ואסר על עצמו את היין, וכל כיוצא בזה, נדרים כאלו המה עבודת ה' יתברך שמו, ועל אלו אמרו חז"ל 'נדרים סיג לפרישות'. (קצש"ע סז).
ב. ומכל מקום גם בנדרים כאלו אין לו לאדם להרגיל את עצמו, אלא יש לו להתגבר על יצרו גם בלא נדרים. (שם).
