א. אסור לאדם לספר על חבירו שנמנע מלעשות לו טובה, אף שהוא יודע שהיה בידו להיטיב עמו ונמנע מכך ויש בסיפור זה אף איסור 'לא תיטור', ולפעמים גם איסור 'לא תיקום']. ואיסור זה הוא אף אם אין למספר נגיעה בדבר, ולכן אסור ללוי לספר שראובן לא היטיב לשמעון.
* * *
פירוט ההלכה היומית: א. אסור לומר לשון הרע על אדם בענינים שבין אדם לחבירו. כגון, אם אדם נמנע מלהלוות לו ממון, או שנמנע מלעשות לו טובה אחרת שהוא מבקש ממנו, או שנוקם -שאינו עושה לו טובה מחמת שהוא לא עשה לו טובה] או נוטר -ששומר בליבו ומזכיר לו שהוא לא עשה לו טובה], אסור לספר זאת לאחרים, כיון שבכל הדברים הללו לא עשה לו חבירו רעה אלא רק נמנע מלעשות לו טובה, ואין תועלת בסיפור זה. וכל זה אפילו אם הוא רואה ויודע בעצמו שחבירו היה יכול להיטיב לו, ונמנע מלהיטיב מפני רוע ליבו. ומלבד איסור לשון הרע, יש בזה גם איסור 'לא תיטור', שזוכר לחבירו את הנהגתו הרעה עימו. ואם הוא מתכוין לפרסם את רעתו כגמול על כך שלא היטיב עימו, עובר גם ב'לא תיקום'. ואפילו אם אותו אדם נמנע מלהיטיב לאדם אחר, והמספר אינו נוגע בדבר כלל, אלא מספר זאת רק לקינאת האמת על הנהגתו הרעה של חבירו, יש בזה איסור לשון הרע.
