א. תפילת תשלומים נוהגת רק במי שלא התפלל מחמת שגגה או אונס, או כגון שהיה שיכור או חולה באותו זמן, ואפילו מי שלא התפלל מחמת שלא היתה דעתו מיושבת עליו (אף שנהג שלא כדין, והיה לו להתפלל) אינו נחשב 'מזיד', ויכול להתפלל בתפילה הבאה תפילת תשלומים. (שו"ע ומשנ"ב סי' קח)
ב. אבל מי שלא התפלל במזיד, אינו יכול להתפלל תפילת תשלומים. אך יכול להתפלל תפילת נדבה, ויש אומרים שצריך לחדש בה איזו בקשה שלא ביקשה בתפילה הראשונה (לכתחילה יחדש בכל ברכה מהאמצעיות, ומכל מקום אם חידש בברכה אחת, די בכך). אמנם בשבת אסור להתפלל תפילת נדבה. (שם)
