ז. השומע מחבירו סיפור שידוע לו כאמיתי, אך אפשר לדונו לכף זכות, והמספר עובר ודן את אותו אדם לכף חובה, אם מסכים איתו השומע, עובר באיסור קבלת לשון הרע.
ח. וזהו אפילו באדם בינוני, וכל שכן אם הוא דן לכף חובה אדם ירא שמים, שאם הוא מקבל את פירושו של המספר שדנו לכף חובה, עובר באיסור קבלת לשון הרע.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ז. השומע מחבירו סיפור על אדם אחר, והשומע יודע שסיפור זה אמיתי, אך אפשר לדון זאת לכף זכות ואפשר לדון לכף חובה, יש מצות עשה על האדם לדון אותו לכף זכות. ואם המספר דן לכף חובה ומתוך כך מספר זאת כדבר גנות, אם השומע מסכים עמו ומקבל את דבריו, מלבד מה שביטל את המצוה של לדון לכף זכות, גם נעשה 'מקבל לשון הרע', שהרי מחמת שלא דן אותו לכף זכות התפרש אצלו הדבר כגנות, וקיבלו כלשון הרע.
ח. ודין זה הוא אפילו כשהסיפור הוא על אדם בינוני, שלפעמים נכשל בחטא, שמכל מקום יש מצוה לדונו לכף זכות, וכל שכן אם הסיפור הוא על אדם ירא שמים, שלגביו יש יותר חיוב לדונו לכף זכות, שאם המספר עובר על זה ודן אותו לכף חובה, ומסכים למספר שפירש את דבריו לגנות, עובר על איסור קבלת לשון הרע.
