המשך מג. הנכנס לתא טלפון ציבורי בשבת כדי לטלפן לצורך פיקוח נפש, ונדלק האור בכניסתו, ואם יציאתו יכבה האור, אם זקוקים למטלפן לצורך החולה שיש בו סכנה, או אף אם יש ספק בכך, מותר לו לצאת. ואם אין צריכים לו, יש כמה חילוקי דינים:
- אם אפשר למצוא תחבולה שלא יכבה אור החשמל ביציאתו, יעשה כן. ובדיעבד מותר לצורך זה אפילו לטלטל חפץ שהוא מוקצה מחמת גופו, כגון להביא אבן כבדה ולהניח על ריצפת התא, ובכך לגרום שלא יכבה האור ביציאתו [ואם מביא את האבן מבחוץ, ההיתר הוא בתנאי שיש עירוב באותו מקום].
- מותר לקרוא לחבר שיעמוד שם במקומו, ויזהרו שהאור לא יכבה בזמן שמתחלפים, וכך יכולים להתחלף במשך השבת.
- מותר לומר לגוי שיעמוד במקומו, ולא איכפת לנו שהגוי יצא אחר כך ויגרום לכיבוי האור.
4. אם לא ניתן לעשות אחת מהאפשרויות הנ"ל, אם השעה קרובה למוצאי שבת – יישאר במקומו. אבל אם יש עוד זמן רב, ומאד קשה לו להישאר בתא הטלפון, יש מקום להקל ולצאת ממנו, הגם שיכבה אור החשמל עקב יציאתו.