ז. אין האשה חייבת להימצא בקרבת בית החולים כבר סמוך לשבת כדי להימנע מנסיעה בשבת, אם יש קושי בדבר. וחכם עיניו בראשו, כלומר, כאשר האשה מתחילה להרגיש חבלי לידה מערב שבת, אל תמתין עד שאלה יתגברו, אלא תסע מיד לבית החולים.
ח. מן הרגע שהאשה מרגישה שהגיעה שעתה ללדת, דהיינו שמרגישה צירי לידה סדירים, או בירידת מי השפיר, ואפילו אם רק ספק בדבר אם תלד עתה, מותר לטלפן לאמבולנס, ומותר לה לנסוע לבית החולים שנרשמה בו, אפילו יש בית חולים אחר קרוב יותר (אם אמנם היא חוששת שבבית החולים הקרוב לא יקבלו אותה, או יהיו עיכובים בקבלתה, או אם לפי דעתה לא יתמסרו לה שם כפי הצורך, או שבבית החולים שנרשמה בו נמצאים מומחים יותר. אבל אסור לעשות כן מטעמים כספיים בלבד).
וגם למלווה מותר לנסוע עמה, ומותר לה לקחת עמה כל מה שהכרחי לה לשבת, או כדי שלא תיטרף דעתה (שדעתה תהא מיושבת עליה) אם לא תוכל להשיגו בבית החולים, אף על פי שאין עירוב במקום.
