591. שיחה (ד)

קְנִיַּת מִדַּת הַשְּׁתִיקָה צְרִיכָה טֹרַח רַב, מִפְּנֵי הֶרְגֵל הַלָּשׁוֹן וּמְהִירוּתָה לְדַבֵּר, וְיֵצֶר סָמוּךְ מְפַתֶּה אוֹתוֹ וּמֵסִיתוֹ לְדַבֵּר, וְהַדִּבּוּר מְקַשְׁקֵשׁ בְּקִרְבּוֹ כְּזוּג עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיו. וּמִי שֶׁיְּקַיֵּם מִדָּה זוֹ שֶׁל הַשְּׁתִיקָה – יִהְיֶה הַדָּבָר עֲבוּרוֹ כְּמַפְתֵּחַ לִקְנִיַּת שְׁאָר מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּלְמַד וִיקַיֵּם.
מִי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ בִּשְׁתִיקָה, יַרְוִיחַ בָּזֶה כַּוָּנָה בִּתְפִלָּה, וְיָבוֹא לִידֵי עֲנָוָה וְיִרְאָה, כַּאֲשֶׁר יַחְשֹׁב שֶׁהוּא לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וּבִשְׁבִיל זֶה שׁוֹתֵק, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַכְעִיסוֹ בִּדְבָרָיו, וְכָל הַשְּׁלֵמוּת יִקְנֶה עַל יְדֵי זֶה.
אָמְרוּ חז"ל 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה', כִּי תַּלְמִיד חָכָם הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי בַּטָּלָה, כְּנֶגֶד זֶה דִּבְרֵי תּוֹרָה יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא לַפֶּה שְׁתֵּי דְּלָתוֹת, הַשְּׂפָתַיִם וְהַשִּׁנַּיִם, כְּדֵי שֶׁיִּסְגְּרֵם וְיִשְׁמֹר אֶת לְשׁוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר כֶּסֶף וְזָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת.
נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר", וְנֶאֱמַר "וְדִבַּרְתָּ בָּם", וְדָרְשׁוּ חז"ל 'וְלֹא בִּדְבָרִים בְּטֵלִים', מִכָּאן לָמְדוּ חז"ל שֶׁהַמְּדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים עוֹבֵר בְּלָאו וּבַעֲשֵׂה.