יא. ההיתר להאמין ללשון הרע שיש בו 'דברים הניכרים' שהוא אמת, זהו רק כשהדברים ניכרים ממש, ולא רק קצת, ובתנאי שראה אותם בעצמו.
יב. אף במקום שיש דברים הניכרים ומותר לשומע להאמין, אסור לו לספר זאת לאחרים, ולא להפסידו ממון או להכותו על פי הדברים ששמע.
* * *
פירוט ההלכה היומית: יא. היתר זה הוא רק כשיש 'דברים ניכרים' ממש, והיינו הוכחה הנוגעת לסיפור זה שהוא שומע על אותו אדם, וראה בעצמו את אותם דברים ניכרים. אבל אם הדברים רחוקים וזהו רק דבר הניכר קצת, או שלא ראה בעצמו, אינו יכול לקבל את הדברים.
יב. ואפילו במקום שיש 'דברים הניכרים' ומותר להאמין, היינו רק לגבי עצמו, אבל אסור לו לספר את הדבר לאחרים, וכן אינו יכול להפסידו ממון על פי זה, או להכותו.
