יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

(76) הלכות לשון הרע, כלל ט, ה-ו

ה. צריך אדם למנוע את ילדיו הקטנים מלדבר לשון הרע, כמו שהוא חייב להפרישם מכל איסורים שבתורה.

ו. האומר דבר לחבירו (אף שאין בו לשון הרע), אסור לשומע לספר זאת לאחרים עד שיתן לו המספר רשות מפורשת לכך.

* * *

פירוט ההלכה היומית: ה. אדם השומע את בניו ובנותיו הקטנים מדברים לשון הרע, מצוה לגעור בהם ולהפרישם מאיסור זה, כמו שאר איסורים שבתורה שחייב אדם לחנך את ילדיו הקטנים שלא לעבור עליהם. והטעם שהרבה בני אדם רגילים לעבור על איסור זה הוא כיון שהורגלו לכך מקטנותם, שלא מחו בידם כשדיברו לשון הרע, ואף אחר שגדלו קשה להם לעקור טבע זה. ואם ירגיל האב את ילדיו הקטנים שלא לדבר לשון הרע, יהיה להם קל יותר להזהר מעוון זה אף כשיגדלו.

ו. אדם האומר איזה דבר לחבירו (שאין בו משום לשון הרע), אסור לשומע לספר זאת לאחרים, אלא אם כן נתן לו המספר רשות לכך.

 

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)