ט׳ באב ה׳תשפ״ב
(78) הלכות לשון הרע, כלל י, ג
ג. מה שהותר לספר לשון הרע על העושה עוול לחבירו, זהו רק אם המספר טוב ממנו, אך אם הוא עצמו חוטא בעבירות אלו, אסור לו לספר, שבודאי אין כוונתו לתועלת, אלא לבזות את חבירו.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ג. ההיתר לספר על אדם שעשה עוולה לחבירו, הוא רק כאשר המספר טוב ממנו, אבל אם המספר חוטא כמותו, ועובר גם הוא על עבירות אלו, אסור לו לספר עליו. והטעם, כי אדם כזה בודאי אין כוונתו לטובה, אלא לשמוח לאידו של חבירו ולבזותו.
וכמו שיהוא מלך ישראל הכרית את בית אחאב במצוות הנביא, וקיבל שכר על זה שארבעה דורות מזרעו יהיו מלכים, ומכל מקום כשהוא עצמו חטא – קיבל עונש אף על הריגת בית אחאב.
על כל רגע ורגע שהאדם חוסם את פיו, זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער (אגרת הגר"א בשם המדרש)
1
1
הלכות הימים האחרונים בנושא: שמירת הלשון