שונה משאר המידות הרעות שרק נרמז איסורן בתורה, את חטא לשון הרע אסרה התורה בפירוש, שנאמר 'לא תלך רכיל בעמך', מחמת גודל הרעות שנגרמות ממנו. ועוד, מפני שאיסורים אלו כוללים כמעט את כל המצוות והעבירות שבין אדם לחבירו, וגם הרבה מהמצוות שבין אדם למקום, כמו שיבואר להלן. ואולי בזכות זה ינגף היצר, כשיראה האדם את גודל המהומה והמכשלה הנגרמת על ידי דיבורו.
ותחילה יש לדעת את הכללים בהלכות אלו: 'לשון הרע' הוא המספר בגנות חבירו, ו'רכילות' היינו שמספר לאחד מה שחבירו דיבר עליו רע או עשה לו רעה. ושניהם אסורים אפילו על דבר אמת, ובין אם הוא מספר בפני אותו אדם שהוא מגנה ובין שלא בפניו. ואין חילוק בין המספר לבין השומע ומאמין לדברים.
וכשיתבאר להלן העבירות שעוברים עליהם בעלי לשון הרע, הכוונה בין ללשון הרע ובין לרכילות, בין כשהדבר אמת ובין כשהוא שקר, אלא אם כן יבואר בפירוש לא כך.
ותחילה יובאו איסורי 'לא תעשה' שדרך בעלי לשון הרע לעבור עליהן, ואחר כך מצוות 'עשה' שעוברים עליהם, ואחר כך ה'ארורין' שמקבלים אותם בני אדם, ועוד כמה איסורים גדולים הנגרמים על ידי זה.
