ח. אם חבירו שואלו מה דיבר עליו פלוני, ישתמט ממנו בלי לשקר ובלי לרכל. ואם אינו יכול, מוטב שישקר ולא ירכל, אך לא ישבע לשקר.
ט. איסור רכילות הוא אף כשאינו אומר את שמו של המדבר, אם חבירו יבין מאליו מי היה המדבר. וכן אם חבירו יודע מה דיברו עליו ואינו יודע מי דיבר, אסור לומר או לרמוז לו מי היה המדבר.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ח. אם אדם שואל את חבירו מה אמר עליו פלוני, ודבר זה הוא רכילות, אם הוא יכול להשתמט ממנו בלי לשקר ובלי לומר את האמת, מוטב שיעשה כן. ואם אינו יכול, כיון שחבירו יבין שהוא משתמט ממנו, מותר לו לומר שקר גמור מפני השלום, ולא לומר רכילות. אמנם אסור להשבע לשקר ח"ו עבור זה.
ט. איסור רכילות הוא אפילו כשאינו אומר לחבירו בפירוש את שמו של אותו אדם שדיבר עליו, אלא מתוך דבריו נודע לחבירו אחר כך שמו של אותו אדם. וכן באופן שחבירו כבר ידע שדיברו עליו ואינו יודע מי המדבר, והוא בא ורמז לו מי היה המדבר, הרי זה איסור רכילות ממש.
