ד. אסור לספר רכילות אף בדבר שהוא אמת. ואף אם בין כך היו שניהם שונאים זה את זה, וכל שכן אם היו אוהבים זה לזה, ועל ידי הרכילות הכניס ביניהם שנאה.
ה. איסור רכילות הוא בין כשמספר את הדבר מעצמו ובין אם הלה הפציר בו שיספר לו, ואפילו הוא אביו או רבו, ואפילו באבק רכילות, הדבר אסור.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ד. איסור רכילות הוא אף כשהדבר הוא אמת, שאין בו תערובת שקר. ואין צורך לומר כשהיו שני בני אדם אוהבים זה לזה, ועל ידי הרכילות הכניס שנאה ביניהם, שהמרכל נקרא רשע, והוא מתועב עבור זה מאד לפני ה', כמו שנאמר (משלי ו טז,יט) 'שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ… וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים', וכיון ש'מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים' הוא המנוי שביעי אמרו חז"ל (ויקרא רבה מצורע טז,א) שהוא הגרוע שבין כולם. אלא אפילו אם בין כך היו שניהם שונאים זה את זה מאד, מכל מקום אסור לומר לאחד מהם מה אמר עליו השני, והאומר כן עובר באיסור רכילות.
ה. אין חילוק לגבי איסור רכילות בין אם סיפר מעצמו, או שחבירו הבין קצת מהדבר בעצמו והפציר בו שיספר לו את כל הדבר, בכל אופן אסור. ואפילו אביו או רבו מפצירים בו שיספר להם מה שדיבר עליהם אדם מסוים, ואפילו אם זהו רק אבק רכילות, מכל מקום אסור לספר להם.
