968. דיני מוקצה, ז-ט

ז. נוטל אדם את בנו הקטן והאבן בידו, ולא חשיב כמטלטל מוקצה בשבת. והוא שיש לו עצבון כשאינו עם אביו, וכדומה. ולא התירו אלא באבן, שאם האבן תפול לא יטלנה האב. אבל אם היו בידיו מעות וכדומה, אסור ליטלו בידיו, או לאוחזו בידו, שמא יפלו המעות ויבוא אביו לטלטלן. ואם אין לילד געגועין עליו אסור לשאתו כשיש בידיו כל דבר מוקצה, ואף אסור לאוחזו בידו [נראה דכל האיסור לשאתו, אבל מותר לתת לו את ידו ולהוליכו, וראה באחרונים כאן]. ומכל מקום אם יש בידי הקטן משחקים, כיון שיש מקילים לטלטל שאר משחקים בשבת, יש לסמוך על דבריהם לשאת את הקטן כשהמשחקים בידיו.

ח. אסור לטלטל בשבת פנקס קבלות ריק, [ואפשר דחשיב כמוקצה מחמת חסרון כיס]. אבל קבלה שנכתב עליה שם התורם והסכום שנתרם על ידו, מותר לטלטלה בשבת כדי ליתנה לתורם. וכבר נתבאר לעיל שלכתחלה נכון ליתן את הקבלה לתורמים בימי החול.

ט. מותר לטלטל בשבת שיניים תותבות, ואין בזה איסור מוקצה. וכן נכה שהרכיבו לרגלו פרוטזה, מותר לטלטלה בשבת.