דיני מצוות הלואה / פרק א
ד. לא התבאר בפירוש בהלכה מה שיעור הממון שחייב האדם להלוות מממונו, ואין זה דומה לצדקה, ששיעורה בחומש לכל היותר, כיון שבהלואה הממון חוזר אליו. וכן אין לומר שצריך להלוות את כל הממון שאינו בשימוש יומיומי, שהרי יתכן שיצטרך את הממון לעסק כל שהוא ולא יהיו לו מעות מזומנות, ולכן נראה שהדבר תלוי בכל אחד ואחד לפי השגת ידו, וכל מה שיכול לעשות לטובת חבירו, יעשה.
ה. ושיעור ההלואה לעני הוא לפי צורכו של העני, אם יד המלוה משגת לתת לו שיעור זה, כמו שנאמר 'די מחסורו אשר יחסר לו'.
