דיני שכר שכיר / פרק ט
ד. פועל שנשכר לתקופה מסוימת, כגון: שבוע, חודש, שנה או אפילו כמה שנים, אם אותה תקופה הסתיימה ביום, זמן פרעון שכרו הוא כל אותו יום. ואם הסתיימה תקופת עבודתו בלילה, זמן פרעון שכרו הוא כל הלילה.
ה. הלכות אלו נוהגות בין באדם שנשכר בגופו לעשות מלאכה, ובין כשהשכיר את כליו לצורך מלאכה. ולגבי שכירות קרקע (כגון שכירות דירה) יש מחלוקת בין הפוסקים, וראוי להחמיר אף בזה.
וכל הדינים הללו שייכים אף בקטן שנשכר למלאכה מסוימת, שחייבים לשלם לו בזמנו.
