א) אין המעלה קרבן בחוץ חייב, עד שיעלה לראש המזבח שיעשה בחוץ. אבל אם העלה על הסלע או על האבן, פטור, שאין קרוי 'קרבן' אלא על המזבח, ואף על פי שהוא בחוץ, שנאמר 'ויבן נח מזבח'. ואינו חייב עד שיעלה את הקרבן לשם השם, שנאמר 'לעשות אותו לה", עד שיתכוין להקריבו לשם השם.
ב) אינו חייב אלא על העלאת דבר הראוי לאשים ולמזבח, כגון קרבן העולה, שנאמר בענין שחוטי חוץ 'אשר יעלה עולה או זבח', הוקשה עולה לזבח, מה עולה שראויה לאשים, אף כל שראוי לאשים, הוא שחייבין על העלאתו בחוץ.
