ג) כפי שהתבאר נלמד מהפסוק שאין חייבים על העלאה בחוץ אלא בדבר הראוי לאישים ולמזבח, מכאן אמרו חכמים, הזורק את הדם, או המקטיר איברי עולה, או אמורין, או קומץ, או לבונה, או קטורת, או מנחת כהנים, או מנחת נסכים, או המנסך שלשה לוגין יין או מים בחוץ, חייב, שנאמר 'לא יביאנו לעשות אותו', כל המתקבל בפנים, חייבין עליו בחוץ.
ד) אבל הזורק שְׁיָרֵי הדם בחוץ, אפילו שְׁיָרֵי דמים הפנימים, פטור. שזריקת שירי הדם שירי מצוה הם, ואינן מעכבין. וכן המנסך יין או מים פחות משלשה לוגין בחוץ, פטור, בין אם עשה כן בחג – בסוכות, ובין בשאר ימות השנה, הואיל וחסר השיעור של שלשה לוגין הרי אינן ראויין להתקבל בפנים. וכן המעלה מבשר חטאת, מבשר אשם, מבשר שלמים בין של יחיד בין של צבור, משירי מנחות, משתי הלחם, מלחם הפנים, בחוץ, פטור, כיון שכל אלו ראויין לאכילה, ולא לאשים.
