א. עד היום העשירי אומרים לשון 'ימים', ומיום האחד עשר ואילך אומרים לשון 'יום'. ואומרים תחילה את המספר המועט, כגון 'היום אחד ועשרים', ולא 'עשרים ואחד'. ולשונות אלו אינם מעכבים, אלא יש לומר כן לצחות הלשון. (משנ"ב סי' תפט).
ב. אף אם אמר את חשבון הימים באופן אחר, כגון שאמר ביום השלשים ותשעה 'היום ארבעים חסר אחד', גם כן יצא. (שם).
