י) והחלות של שתי הלחם מרובעות הן, אורך כל חלה שבעה טפחים, ורחבה ארבעה טפחים, וגובהה ארבע אצבעות.
יא) כיצד הנפת הלחם עם שני כבשי השלמים, מביא שני הכבשים ומניפם בעודן חיים, שנאמר 'והניף אותם תנופה', ואם הניף זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, יצא. ואחר כך שוחטין אותן, ומפשיט את עורן, ולוקח חזה ושוק מכל אחד משניהם, ומניחן בצד שתי הלחם, ומניח שתי ידיו מלמטן, ומניף הכל כאחד במזרח, במקום כל התנופות, מוליך ומביא מעלה ומוריד. ואם הניפן אחד אחד, יצא. ואחר כך מקטיר אימורי שני הכבשים, ושאר הבשר נאכל לכהנים. וכן שתי החלות, נוטל הכהן הגדול אחת מהן, והשניה מתחלקת לכל המשמרות, ושתיהן נאכלות אותו היום וחצי הלילה, כבשר קדשי קדשים.
יב) שחט שני כבשים על ארבע חלות, במקום על שתי חלות כראוי, אם אמר 'יקדשו שתים מתוך ארבע', מושך שתים מהן ומניפן, והשאר פודין אותן בפנים ונאכלין בחוץ, כשאר החולין. ואם לא התנה, לא קדש הלחם.
יג) שחט ארבעה כבשים על שתי חלות, מושך שנים מהם, וזורק דמן שלא לשמן, ומניף השנים הנשארים הכשרים עם שתי הלחם.
יד) שתי החלות מעכבות זו את זו, ושני הכבשים מעכבין זה את זה. מת אחד משניהם, או ברח, או נעשה טריפה, יקח זוג לשני. שחט אחד לשמו, ואחר כך מת חבירו, או ברח או נעשה טריפה, יקח לו זוג.
