ג. בשבת ויו"ט יש מנהג בכמה מקומות שיעמדו ילדים על התיבה, והם יאמרו הזמירות בקול רם מתחלת הודו עד סוף השירה, וצריכים להזהר שאת אמירת 'ה' מלך' וכו' יאמר הש"ץ בקול רם, כמו ברוך שאמר, ועונים הציבור אחריו, וכן המנהג בעירנו בגדאד. ולכך אותם שנהגו לאומרו הקטנים – צריך לשנות מנהגם שיאמר כן הש"ץ, ואם עדיין לא בא הש"ץ – יאמר אותו אחר שהוא גדול:
ד. טוב לומר 'מזמור אלהים יחננו ויברכנו' בצורת המנורה, ובציור השכל בלבד די, אם אין ציור מונח לפניו. ובשבת ויו"ט אומרים מזמור השמים מספרים, ויש סוד בדבר. והחסידים בעה"ק תוב"ב במדרש בית אל יכב"ץ נוהגים לומר גם בחוה"מ מזמור השמים וכנז' בריש ספר דברי שלום במנהגים שלהם. ופה עירנו בגדאד אומרים בחוה"מ יחננו ואין אומרים מזמור השמים, ואנא עבדא לא הצרכתי אותם לשנות מנהגם בזה, מפני כי לא מצאתי דבר זה מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל על חוה"מ רק על שבת ויו"ט, והגם דמסתברא מילתא כמנהג החסידים הנז', עכ"ז הנחתי אותם כמנהגם, אך אני בעצמי אומר עמהם מזמור יחננו וגם אומר מזמור השמים כמנהג החסידים הנז', וכן ראוי לכל משכיל לעשות כן:
ה. מזמורים אלו של רננו שמוסיפים בשבת ויו"ט יש בהם סודות גדולים, וצריך להזהר באמירתם כי נשגבה מעלתם. וב' מזמורים ראשונים רננו ובשנותו כל אחד מהם יש בו כ"ב פסוקים כנגד כ"ב אותיות התורה וקס"א תיבות כמנין אהי"ה במלוי יודי"ן, וגם ברננו יש י"ג הויו"ת כנגד י"ג מידות וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. וא"כ פקח עיניך וראה לדקדק באמירתם שאם חסר תיבה אחת אובד טובה הרבה ח"ו. והא דנחסר מן לדוד בשנותו אות וא"ו חזר והשלימו דוד הע"ה בפסוק פודה ה' מפני כי וא"ו בא"ת ב"ש יתחלף בפ"ה.
