חלק ראשון, פרק ראשון (ג-ד)

ג. עוד צריך שידע, שהמצוי הזה, יתברך שמו, הנה מציאותו מציאות מוכרח, שאי אפשר העדרו כלל.

ד. עוד צריך שידע, שמציאותו יתברך שמו, אינו תלוי בזולתו כלל, אלא מעצמו הוא מוכרח המציאות.