בהשגחה האישית
המשך א: ואמנם, חילקה החכמה העליונה את מיני הנסיון האלה בין אישי המין האנושי, כמו שגזרה בעומק עצתה היותו ראוי ונאות, ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בנסיון ובמלחמת היצר, והוא פקודתו ומשאו בעולם הזה, וצריך לעמוד בו כפי מה שהוא, וידונו את מעשיו במידת דינו יתברך כפי המשא אשר ניתן לו באמת, בכל בחינותיו, בתכלית הדקדוק.
והרי זה דומה לעבדי המלך, שכולם עומדים למשמעתו, ומבין כולם צריך שתשתלם עבודת מלכותו, והנה הוא מחלק לכל אחד מהם חלק מסוים, עד שבין כולם ישתלמו כל החלקים המצטרכים לו. והנה כל אחד מהם מוטל עליו השלמת החלק ההוא אשר נמסר לו, וכפי פעולתו בפקודתו כן יגמלהו המלך. אך מידת החילוק הזה ודרכיו, נשגבים מאד מהשגתינו, ואי אפשר לנו לעמוד עליהם, כי אם החכמה העליונה, הנשגבה מכל שכל, היא שיערתם והיא סידרתם באופן היותר שלם.
