מסכת ביכורים, פרק ג, משנה א
פרק ג, משנה א: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין הַבִּכּוּרִים. יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, קוֹשְׁרוֹ בְגֶמִי, וְאוֹמֵר, הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקָע:
פרק ג, משנה א: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין את הַבִּכּוּרִים, יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, או אֶשְׁכּוֹל ענבים שֶׁבִּכֵּר, או רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, ואף שעדיין לא הסתיימה הבשלתו של הפרי, קוֹשְׁרוֹ בְגֶמִי, וְאוֹמֵר 'הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים', ובכך חלה עליהם קדושת ביכורים, ואינו צריך לחזור ולהקדישם לאחר מכן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן – אף שקרא להם שם ביכורים כשהם מחוברים, מכל מקום חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם 'בִּכּוּרִים' מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקָע, כיון שיש צורך שבשעת קריאת השם יהיו הפירות תלושים.
