מסכת בכורות, פרק ד, משנה ט

משנה ט: הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְשֵׁם חֻלִּין, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ מַיִם אוֹ מֶלַח, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ:

משנה ט: אדם הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְשֵׁם [-בתורת] חֻלִּין, קנסוהו חכמים ואמרו שאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ כלום, ואֲפִלּוּ מַיִם אוֹ מֶלַח, שאין בהם כל חשש תרומה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל דבר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אפילו זִקַּת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וכגון קרבי דגים, שרגילים לערב בהם שמן זית, אֵין לוֹקְחִיןמִמֶּנּוּ, אבל דבר שאין לו שום שייכות לתרומה, כמו מים או מלח, מותר לקנות ממנו.