שנה ה: שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלְחוּ שְׁנֵי גִיטִין שָׁוִין וְנִתְעָרְבוּ, נוֹתֵן שְׁנֵיהֶם לָזוֹ וּשְׁנֵיהֶם לָזוֹ. לְפִיכָךְ, אָבַד אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי בָּטֵל. חֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ כְלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט, אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי פְּלוֹנִית, וְהָעֵדִים מִלְמַטָה, כֻּלָן כְשֵּׁרִין וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה כָתוּב טֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר:
שְׁנַיִם – שני בני אדם שֶׁשָּׁלְחוּ שְׁנֵי גִיטִין שָׁוִין לנשותיהן, כגון שהיו שמותיהם ושמות נשותיהם שוים, וְנִתְעָרְבוּ הגיטין זה בזה, והרי אין האשה מתגרשת אלא בגט שכתב לה בעלה, נוֹתֵן השליח את שְׁנֵיהֶם לָזוֹ וְאת שְׁנֵיהֶם לָזוֹ, ואף שאין ידוע למי שייך כל גט, הרי ודאי קיבלה כל אשה גם את הגט ששלח לה בעלה, וחלו גירושיה. לְפִיכָךְ, אם אָבַד אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי גם הַשֵּׁנִי בָּטֵל, כלומר לא ניתן להשתמש בו, כיון שאין ידוע לאיזו אשה הוא שייך, ואף אם יתנו לשתיהן, יהיו שתיהן ספק גרושות.
חֲמִשָּׁה בני אדם שֶׁכָּתְבוּ כְלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט – כתבו זמן אחד לחמשת הגיטין, ולאחר הזמן פירטו וכתבו 'אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ את אשתו פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי את פְּלוֹנִית', וכן הלאה את חמשת הגיטין, וְהָעֵדִים חתמו מִלְמַטָה, כֻּלָן כְּשֵׁרִין, כיון שברור שחתימת הגט היתה על נוסח זה הכולל את חמשת הגיטין, ומועילה עדותם לכל הגיטין, וְיִנָּתֵן הגט לְכָל אַחַת וְאֶחָת בפני עצמה, ומתגרשת בו. הָיָה כָתוּב טֹפֶס – נוסח גט שלם לְכָל אַחַת וְאַחַת בפני עצמה, וְהָעֵדִים חתמו מִלְּמַטָּה, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ – הטופס האחרון שבסמוך אליו חתמו העדים, הוא לבדו כָּשֵׁר, כיון שברור שחתימתם מתייחסת לנוסח זה, וכל השאר פסולים, שהרי יתכן שלא התכוונו להעיד עליהם.
