משנה ו: שְׁנֵי גִטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְּצַד זֶה וּשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה וּשְׁנֵי עֵדִים יְוָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי וְעֵד אֶחָד עִבְּרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין:
שְׁנֵי גִטִּין, של שני בני אדם, שֶׁכְּתָבָן הסופר זֶה בְּצַד זֶה, וּשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים (-החותמים בעברית, מימין לשמאל), בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה – באה חתימתם מתחת הגט הימני לתחת הגט השמאלי, וּשְׁנֵי עֵדִים יְוָנִים – שני יהודים החותמים ביוונית, משמאל לימין, בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה – מתחת הגט השמאלי לתחת הגט הימני, אֶת (-אותו גט) שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים (-העליונים) נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר, ולכן אם חתמו בעברית למעלה, הגט הימני כשר, ואם חתמו ביוונית למעלה, השמאלי כשר (אך העדים התחתונים אינם מכשירים את הגט, כיון שחתימתם היא בנוסח 'יוסף בן שמעון עד', ואין אנו יודעים אם חתמו כדרכם, וממילא חתימת העבריים מתייחסת לגט הימני וחתימת היווניים מתייחסת לגט השמאלי, או שמא הפכו את סדר חתימתם (וכשכתוב 'יוסף בן שמעון' כוונתם ששמעון הוא בנו של יוסף), כדי להתאים את חתימותיהם לחתימות העדים העליונים, ונמצא שגם הם מעידים על אותו גט שהעידו עליו העליונים, ולא על הגט השני).
ואם חתמו על הגט עֵד אֶחָד עִבְרִי, החותם מימין לשמאל, וְעֵד אֶחָד יְוָנִי – יהודי החותם משמאל לימין, וְעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי נוספים בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, נמצא שהם חתומים לסירוגין, עברי, יווני, עברי ויווני, שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין – שני הגיטין פסולים, כיון שיתכן שהראשון חתם בעברית על הגט הימני, ושלשת העדים שאחריו חתמו גם הם על הימני, והיווניים הפכו את חתימותיהם כדי שיתאימו לחתימות העבריות, אך גם הם מעידים על הימני, ונמצא שהשמאלי ללא שום חתימה. ומכל מקום גם הגט הימני אינו כשר, כיון שאנו חוששים שהעד השני, שחתם ביוונית, חתם על הגט השמאלי, והשנים שאחריו מעידים גם הם על השמאלי, והעברי שביניהם הפך את חתימתו כדי שתתאים לחתימות היווניות שעל הגט השמאלי, ונמצא שאין על הימני אלא חתימה אחת, ומספק שני הגיטין פסולים.
