מסכת יבמות, פרק ו, משנה א

פרק ו, משנה א: הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, אֲפִלוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת, הוּא אָנוּס וְהִיא לֹא אֲנוּסָה, הִיא אֲנוּסָה וְהוּא לֹא אָנוּס, אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר, קָנָה וְלֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה:

פרק ו, משנה א: יבם הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין אם בא עליה בְּשׁוֹגֵג, כגון שהיה סבור שהיא אשה אחרת, בֵּין בְּמֵזִיד – שהתכוין לשם זנות, ולא לשם מצות יבום, בֵּין בְּאֹנֶס, כגון שהכריחוהו לבוא עליה שלא מרצונו, בֵּין בְּרָצוֹן, אֲפִלּוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, או הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת, הגם שבכל האופנים הללו שניהם אינם מתכוונים לשם מצוות יבום, מכל מקום קנאה בביאה זו, והרי היא אשתו לכל דבר, וכל שכן אם אחד מהם התכוין לשם מצוה, גם אם השני לא התכוין לשם מצוה. וכן אם היה הוּא אָנוּס וְהִיא לֹא אֲנוּסָה, אלא מזידה או שוגגת (תוספות), הִיא אֲנוּסָה וְהוּא לֹא אָנוּס, בכל אלו קנה את יבמתו.

המשנה מבארת עתה כיצד היא הביאה הקונה ביבמה, אֶחָד [-בין] הַמְּעָרֶה, שלא גמר ביאתו, וְאֶחָד הַגּוֹמֵר, קָנָה אותה להיות אשתו לכל דבר, ואם בא להוציאה מוציאה בגט. וְלֹא חִלֵּק הכתוב בֵּין בִּיאָה כדרכה לְבין בִיאָה שלא כדרכה, אלא בכל אופן קונה.