משנה ו: כֹּהֵן גָּדוֹל פְּעָמִים שֶׁהוּא פֹסֵל. כֵּיצַד, בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בַת, וְהָלְכָה הַבַּת וְנִסֵּת לַכֹּהֵן, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵן, הֲרֵי זֶה רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל עֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מַאֲכִיל אֶת אִמּוֹ וּפוֹסֵל אֶת אֵם אִמּוֹ, וְזֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא כִבְנִי כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהוּא פּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה:
משנה ו: כֹּהֵן גָּדוֹל, פְּעָמִים שֶׁהוּא פֹסֵל בת כהן מלאכול בתרומה, כֵּיצַד, בַּת כֹּהֵן שנישאת לְיִשְׂרָאֵל, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בַת, וְהָלְכָה הַבַּת וְנִסֵּת לַכֹּהֵן, וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵן, הֲרֵי בן זֶה רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, ועֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, ואם מת אביו הרי הוא מַאֲכִיל אֶת אִמּוֹ בתרומה, שהרי בת ישראל שנישאת לכהן ויש לה זרע ממנו, אוכלת בתרומה, וּפוֹסֵל אֶת אֵם אִמּוֹ מלאכול בתרומה, שהרי אם היה בעלה מת ללא זרע כלל, היתה חוזרת לדינה הראשון, שהיא בת כהן, ואוכלת בתרומה, וכיון שיש לה זרע מבעלה הישראל, אף שזרע זה הוא כהן, מכל מקום נשאר דינה כאשת ישראל ואינה אוכלת בתרומה, וְאשה זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא ירבו בישראל כִבְנִי [-כבן בתי] אף על פי שהוא כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהוּא פּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה.
