מסכת כלים, פרק ד, משנה ב

משנה ב: חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגָרוֹת, טְהוֹרָה. גִּסְטְרָא שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֳכָלִין, טְהוֹרָה שֶׁאֵין שִׁירַיִן לְשִׁירַיִן:

משנה ב: חָבִית של חרס שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה – נסדקה וְמחמת כן אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגָרוֹת – אי אפשר לטלטלה ממקום למקום כשיש בה חצי קב גרוגרות [-תאנים מיובשות], וזהו שיעור סעודה אחת, כיון שעל ידי טלטול זה תישבר החבית לגמרי, הרי היא טְהוֹרָה – אינה מקבלת טומאה, כיון שאם אי אפשר להשתמש בה אפילו לצורך טלטול סעודה אחת, אין לה חשיבות כלל והרי היא כחבית שבורה.

גִּסְטְרָא – שבר של כלי חרס, שדינו הוא שאם הוא מחזיק רביעית הרי הוא מקבל טומאה, כיון שדרך בני אדם להשתמש בו להניחו תחת כלי סדוק, לקבל את המשקים היוצאים ממנו, שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה – שנסדקה, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עדיין מְקַבֶּלֶת אֳכָלִין, טְהוֹרָה – אינה מקבלת טומאה, לפי שֶׁאֵין שְׁיָרִין לִשְׁיָרִין, כלומר, כיון שכאשר נסדק כלי שלם דרך בני אדם להניח תחתיו 'גיסטרא', כדי שיקבל את המשקים היוצאים ממנו, אך כאשר נסדקה ה'גיסטרא' עצמה, אין דרך בני אדם להניח שבר כלי אחר תחת שבר כלי זה, אלא משליכים אותו, וכיון שאין לו כל חשיבות של כלי הראוי לשימוש, אינו מקבל טומאה.