מסכת עירובין, פרק א, משנה ח

משנה ח: שְׁיָרָא שֶׁחָנְתָה בַבִּקְעָה וְהִקִּיפוּהָ בִּכְלֵי בְהֵמָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְלֹא יִהְיוּ פְרָצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן. כָּל פִּרְצָה שֶׁהִיא כְעֶשֶׂר אַמּוֹת, מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַפֶּתַח. יָתֵר מִכָּאן, אָסוּר:

משנתנו מבארת את דינה של שיירה ההולכת במקום פתוח בשבת, כיצד ניתן להתיר את הטלטול במקומם: שַׁיָּרָא של שלשה בני אדם או יותר, שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה – מקום פתוח שאינו מוקף מחיצות, ואין זו רשות הרבים אלא 'כרמלית', והוא מקום האסור בטלטול מדרבנן, וְהִקִּיפוּהָ בִּכְלֵי בְּהֵמָה – מרדעות ואוכפים וכדומה, ועשו בכך מחיצה המקיפה את כל המקום שרצונם לשבות בו, מְטַלְטְלִים בְּתוֹכָהּ – בכל המקום המוקף, אף שיש רווח בין אוכף לאוכף, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גָּדֵר – אותה מחיצה העשויה מכלי בהמה גָּבוֹהַּ לכל הפחות עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְלֹא יִהְיוּ פְּרָצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן – כל הפרצות יחד לא יהיו בשטח הגדול יותר מהשטח הגדור, וכָל פִּרְצָה שֶׁהִיא כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת או פחות, מֻתֶּרֶת, ואינה פוסלת את הגדר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּ'פֶתַח', אבל יָתֵר מִכָּאן – פירצה שהיה רחבה יותר מעשר אמות, אָסוּר – אוסרת את הטלטול, כיון שהיא מבטלת את המחיצה, והרי זה כשאר מקום פתוח שאסור לטלטל בו.