מסכת פרה, פרק ו, משנה ב

משנה ב: הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. זָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ:

משנה ב: קידש האדם את המים על ידי נתינת אפר פרה אדומה לתוכן, ונתן אפר רב עד שהָיָה קִדּוּשׁ (-האפר) צָף בחלקו עַל פְּנֵי הַמַּיִם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, נוֹטֵל את האפר וּמְקַדֵּשׁ בו מים אחרים, אם היה האפר עדיין יבש נותנו מיד, ואם היה רטוב מהמים עליו לייבשו תחילה ונותנו למים אחרים לקדשם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, רק אם נשאר האפר למעלה מהמים, והוא עדיין יבש, יכול ליטלו ולקדש בו מים אחרים, אך כֹּל האפר שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אף אם יוציאו וייבשו, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ מים אחרים. זָלַף אֶת הַמַּיִם – סיים להזות את מי החטאת על הטמאים, וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן – נשאר אפר בתחתית הכלי, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מְנַגֵּב את האפר מהמים, וּמְקַדֵּשׁ בו מים אחרים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, וכמו אפר זה שכבר נגע במים הראשונים, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ מים אחרים.