מסכת שבועות, פרק א, משנה ו

משנה ו: וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין. וְעַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר:
משנה ו: עד עתה התבארו אופני הכפרה על טומאת מקדש וקדשיו בשגגה, עתה מוסיפה המשנה, וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים עצמו, מְכַפְּרִין. וְעַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע – ובאותן שגגות בין אם נודע לו החטא ובין אם לא נודע לו, ומבארת המשנה, מה הן ה'קלות', אלו מצוות עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, ומה הן ה'חמורות', עבירות שיש בהן כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, על כל אלו שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר.