מצוה סג) שלא להונות גר בדברים
פרשת משפטים
"וגר לא תונה…" (שמות כב כ)
מצוות לא תעשה, שלא להונות גר אפילו בדברים, ואסור לבזותו אפילו בדברים, שנאמר 'וגר לא תונה'. ואף על פי שאנו מוזהרים בזה גם בישראל, וגר צדק, כיון שנכנס בדת ישראל הרי הוא כישראל, הוסיף הכתוב לנו אזהרה מיוחדת בו, וגם נכפלה האזהרה עליו בעשרים ואחד מקומות אחרים, כיון שיותר מצוי שמצערים אותו, כיון שאין לו קרובים התובעים את עלבונו. ועוד טעם, שיש בו חשש שלא יחזור לסורו מכעס הבזיונות.
משרשי המצוה, מלבד מה שכתבנו, כדי לכוף את יצרנו לעולם שלא נעשה כל אשר נמצא בכוחנו לעשות לרעה, על כן הזהירה אותנו התורה בזה האיש שהוא בינינו בלי עוזר וסומך, שלא נצער אותו כלל ואפילו בדברים, כאילו הוא כאחד ממנו, ומתוך גדרים כאלו נקנה נפש יקרה, מסולסלת ומעוטרת המידות, הראויה לקבלת הטוב, ויושלם בנו חפץ השם יתברך שחפץ להטיב.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים, והעובר עליה וביזהו, עובר על מצוות לא תעשה.
