פרשת בהר
"לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה" (ויקרא כה י)
מצוות לא תעשה, שלא נעבוד הארץ בשנת היובל, כמו שנמנענו מעבודתה בשנת השמיטה, שנאמר ביובל 'לא תזרעו', כמו שנאמר בשמיטה 'שדך לא תזרע'. וכמו שהשמיטה נאסר בה בין עבודת הארץ בין עבודת האילנות, כך היובל, ולפיכך אמר 'לא תזרעו', על הכלל, יכלול ארץ ואילן.
ומצוות לא תעשה, שלא נקצור ונלקוט ספיחי תבואות שנת היובל כמו שאדם קוצר בשאר השנים, אבל יש לנו לעשות בדברים שינוי, שנאמר 'ולא תקצרו'.
ומצוות לא תעשה, שלא נאסוף פירות האילנות בשנת היובל כמו שאנו אוספין אותן בשאר השנים, שנאמר 'ולא תבצרו את נזיריה', וזו אזהרה דרך כלל לכל פירות האילן. והזהיר הכתוב ביובל בפירות האילן אזהרה בפני עצמה ובתבואות אזהרה בפני עצמה, כמו בשביעית. והדין בשניהם, כלומר בשמיטה וביובל, בלאוין אלה אחד הוא, ומשורש אחד יעלה הכל.
